כולנו מכירים את טקס המצווה "ברית מילה", בו כל בן זכר שמגיע לשמונה ימים, עובר חיתוך והסרה של הערלה. ברית מילה זו מצווה בעלת ערך חשוב וקריטי ביהדות, אבל מה לגבי "בריתה"? איך הבנות הצטרפו לחגיגה וטפסו טרמפ על האירוע המשמח?
הכל מתחיל בעובדה הפשוטה שכאשר נולדת בת המשפחה עורכים סעודה מפוארת שכל מטרתה להודות לבורא עולם על לידתה. סעודת ההודיה אינה מוגבלת ביום ספציפי, בשונה מברית המילה של הבנים שמחויבת להיות ביום השמיני ללידתו, ונהוג היה לקיים את הסעודה ממש בסמוך לזמן הלידה, לאחר שהאם התאוששה מהלידה עצמה. הסעודה מתאפיינת בסממנים שונים, לרוב הם משקפים את המנהגים המסורתיים של העדה שאליה היא משתייכת. מאחר ו – "מנהג ישראל תורה הוא", ברבות השנים ניתן לסעודת ההודיה להולדת הבת שם – "שמחת הבת", או כפי שהוא נקרא במקורות היהודיים - "זבד הבת".
מקור זבד הבת בכתובים: "ותאמר לאה: זבדני אלוהים אותי זבד טוב" (בראשית ל' כ').
פירוש המילה "זבד" היא מתנה, וכפי שמובא במקורות לאה השתמשה במונח לאחר לידת הבן השישי, זבולון, ומוסיפים גדולי המפרשים שבאותה הלידה הגיעה לעולם גם אחותו התאומה דינה. מאחר והשימוש במילה "זבד" הוא שימוש מיוחד מאוד והוא מופיע אך ורק בפסוק הנ"ל, שמדבר על לידתה של דינה, אין ספק שהוא מכוון ל – "שמחת הבת", או כמו שאנו נוהגים לכנות זאת כיום – בריתה.
ברית מילה זו מצווה וכמו כל מצווה עליה לעמוד בקריטריונים הלכתיים רבים. לעומת זאת, בריתה איננה מצווה ולכן היא לא מוגבלת בשום דבר. מאחר וההקבלה בין טקס הברית ובין שמחת הבריתה הוא בלתי נמנע, דברים מסוימים מצאו את שייכותם והצליחו להיטמע כמנהג גם בברית וגם בבריתה.
הדבר העיקרי – הכרזת שם הילדה (או הילד בברית), ומעבר לכך רק השמחה והסעודה עם המשפחה והחברים. בעצם מה נשאר? הרי את החיתוך של הערלה עושים רק לבנים.. אז אפשר לומר שהבנות הרוויחו פה, ובגדול! בריתה היא בעצם ברית בלי כאב..
אחרי הלידה האם היולדת מותשת ועייפה. לידה זה לא דבר קל ונעים (כנראה שזה מאזן את הכיף לו הבנות זוכות בבריתה בלי חיתוכים וכאבים), זה אירוע שמצריך התאוששות והחלמה. נכון שברגע שהאישה רואה את התינוקת הקטנה, שיצאה לאוויר העולם אחרי שגרה בתוך בטנה תשעה חודשים, הכל נעלם ונשכח, ואור של אהבה דוחק הצידה את כל יתר התחושות. אבל אם תשאלו כל יולדת היא תגיד לכם – הדבר האחרון שהיא רוצה עכשיו זה להיות נחמדה לכל המשפחה והחברים שבאים לבקר ולדרוש בשלומה. אפילו אם היא כבר הגיעה הביתה עם התינוקת החדשה, אין לה ממש כוח לארח ולהיות נחמדה לדורשים בשלומה, היא רוצה להתעסק במה שחשוב – בדיירת החדשה שדורשת טיפול והשגחה צמודה.
אירוע בריתה פותר את כל הבעיות הללו. פוגשים את כל קרובי המשפחה והחברים ביום אחד, במקום אחד, מציגים לראווה את הבת החדשה ואת שמה בישראל, ולאחר כמה שעות חוזרים הביתה כשכל הבלגאן נשאר באולם אירועים, רחוק ממקום המפלט שיצרתם עבורכם ועבור הילדה בבית.
נכון שאין חיוב של מצווה לערוך בריתה, אבל במקורות ישנם סימוכין לטקס שהפך פופולארי מאוד לאחרונה (גם אם מטעמי נוחות) – טקס בריתה.
תקראו לזה "מסיבת בריתה", "אירוע בריתה", "שמחת הבת" או "זבד הבת", בתלמוד הבבלי מופיע מקור יהודי וכשר לקיומה של הבריתה.
המקור בכתובים: "דְּהָווּ נְהִיגִי כִּי הֲוָה מִתְיְלִיד יָנוֹקָא - שָׁתְלִי אַרְזָא, יְנוּקְתָא - שָׁתְלִי תּוֹרְנִיתָא. וְכִי הָווּ מִינַּסְבִּי, קַיְיצִי לְהוּ וַעֲבַדוּ גְּנָנָא".
תרגום מארמית – "היו נוהגים כשנולד תינוק – שתלו ארז, תינוקת – שתלו תורנית. וכשהיו נישאים קיצצו אותם ועשו מהם לחופה".
רעיון לא רע... כל פעם כשנולד תינוק שתלו עץ ארץ, וכשנולדה תינוקת שתלו עץ תורנית (עץ ברוש, אורן או עץ שיטה). ברגע שמישהו מהקרובים בא בקשרי הנישואין קוצצים ענפים מאותם העצים שנשתלו עם לידת הילדים ומכינים מהם את החופה לחתונה! דורש המון השקעה ומחשבה, כמו שפעם היו יודעים לעשות, ובכל מקרה זה מהווה סימוכין לכך שגם בהולדת הבת חוגגים!
פורטל בריתות ריכז עבורכם את כל המידע החשוב שיקל עליכם בתכנון אירוע בריתה.
להלן כמה מהדברים הנחוצים לתכנון בריתה:
הצוות של פורטל בריתות ישמח לסייע לכם בתכנון כל הפרטים הקטנים באירוע. אתם מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם כדי שנציג מטעמנו יצור אתכם קשר ועל פי התשובות שלכם יפנה אליכם את הספקים הרלוונטיים לבריתה שלכם. אתם לא צריכים לעבוד קשה ולחפש את הספקים אחד אחד, כבר עשינו את כל זה בשבילכם, זו העבודה שלנו.. כדי שנוכל לחסוך לכם זמן וכסף.
להשארת פרטים – לחצו כאן